ביקור משמח במיוחד של חברות טובות מלונדון גרם לנו, באופן נדיר, לאסוף כוחות מיוחדים, להזיז את התחת מהספה, לאוורר את האוטו המאובק ולחפש טיול שישלב קצת הייקינג (אפילו מאתגר), קצת מדבר וקצת מים. בקיצור, הדבר הכי רחוק שאפשר למצוא מישיבה על בירה בפאב בריטי.

אחרי לא מעט מסלולים שנפסלו על אי התאמה (רחוק מדי, יקר מדי, קל מדי, קשה מדי, קניון פתח תקווה מדי), מצאנו את הטיול המושלם לסוף האביב, באווירה מדברית ומבודדת – בריכת צפירה, בגרסה הקצרה (כשעתיים מרגע עזיבת האוטו עד השיבה אליו) של מסלול נחל צאלים המקיף יותר (9 שעות. אולי בפעם הבאה).

המסלול הרגלי אל עבר הבריכה מתחיל בחניון צפירה, אליו מגיעים בפניה שמאלה אחרי כפר נוקדים ונסיעה מאתגרת וזהירה של עשר דקות בשביל עפר. מהחניון ממשיכים ברגל בעקבות הסימונים הירוקים, ישר כל הזמן, במשך כ-45 דקות. לאחר כמה דקות, תגיעו למזלג שבו אין סימון ירוק. שמרו על קור רוח והמשיכו ימינה. לאחר כעשרים דקות תגיעו לעלייה מתונה. משם, המשיכו אל ירידה תלולה, שבה תצטרכו להיעזר בידיות פלדה שמחוברות להר, ובסופה נמצאת בריכה קטנה וירקרקה.

זו הנקודה שבה מטיילים רבים חוזרים אחורה מאוכזבים לאחר שכשוך קל. אנחנו כאן כדי לעודד אתכם להיכנס לתוך הבריכה הרדודה הזו (שניחוחה מזכיר במעט את חמת גדר למי שמבין) ולחצות אותה אל עבר בריכת צפירה, שממוקמת כמו נווה מדבר מול נוף מדהים של מעין קניון מדברי מושלם (לא כמו זה שבפתח תקווה, אמנם). שימו לב – הכניסה לתוכה דורשת אומץ, כי תצטרכו להתגלש ממגלשה טבעית ותלולה בגובה כמה מטרים, אבל היא משתלמת, כי המים מתוקים וקרירים, אידיאלי ליום אביבי או קיצי ולאחר מסלול הליכה מאתגר. באזור הבריכה תוכלו לנוח קצת או לשתות את הקפה השחור שסחבתם איתכם בתרמוס כמו ילדים טובים, לפני החזרה לרכב שהשארתם בחניון.

בדרך תוכלו לעשות סלפי עם איזה גמל או להמציא שירי לכת מטופשים ולהדהד אותם עם ההרים מסביב בקול רם ובלי שאף אחד שומע.

תעשו חיים. ואל תשכחו את המים באוטו.

מתייחדים עם הטבע. הדרך אל בריכת צפירה