איך אומרים ראנוויי בעברית?
התערוכה "מקום לאופנה" במוזיאון ישראל, תגרום לכם להבין כמה יופי, יצירתיות וכישרון הצטברו פה במהלך 100 שנות אופנה מקומית. מקווין, אל תחכה לנו ער
אל תשאלו איך, אבל נפל עלינו יום חופש. מהר, מה לעשות קודם?! עיסוי? שופינג? בדיקת נקודות חן? לחזור לישון? (או שזה ביומולדת עגול?). לאחר סקירת כל האפשרויות, הוחלט להעפיל ג'רוזלמה לבילוי תרבותי עם זיקה אופנתית, בתערוכת "מקום לאופנה" המדוברת שנפתחה בחודש שעבר במוזיאון ישראל. ואם טרם הספקתם – המציאו כל תירוץ והתלבשו על זה גם.
התערוכה היפהפייה, ראשונה מסוגה ובהיקפה בישראל, לוקחת למסע בעקבות האופנה המקומית, דרך תחנות משמעותיות לאורך 100 שנות יצירה – החל בבגדים חלוציים מסוף המאה ה-19 ועד אחרונת עבודות הגמר משנקר, שכבר נכנסה לפנתיאון. הכל כדי לספר את סיפורו של הבגד הישראלי ולבדוק האם יש לנו סגנון מובחן (מעבר לדגמ"ח וקרוקס). 150 הפריטים מאת 60 המעצבים המשתתפים (שאצרה יוזמת התערוכה – המעצבת והמרצה תמרה יובל־ג'ונס, יחד עם אפרת אסף־שפירא, נגה אליאש־זלמנוביץ' ודייזי רקח־ג'יברה) מרכיבים פסיפס מגוון ומרגש של מערכות לבוש שהושפעו מהאקלים והנוף המקומי, התרבותי, הכלכלי וכל מגמה אידיאולוגית שאפשר לתפור פה על תגית הבגד.
הדגמים מוצגים בתמהיל חכם כך שפריטים איקוניים מהעבר מוצבים לצד אאוטפיטים עכשוויים שהושפעו מהם, ונראים חלק מאותה קולקציה על זמנית: בגדי העבודה המיתולגיים של "אתא" מתערבבים עם אוברולים וג'קטים שיצרו שנים אחר-כך דורין פרנקפורט, מאיה בש או "מוסלין בראדרס", בהשראתם; מעיל המדבר המפורסם שעיצבה פיני לייטרסדורף ל"משכית" בפיפטיז פותח את התערוכה ליד גרסתה של שרון טל, העומדת בראש אותו בית-אופנה כיום; שמלות הכאפייה של רוז'י בן יוסף מהסבנטיז מול הפרשנות של דורית בר אור; וכן הלאה.
ככל שתתקדמו, תעברו כרונולוגית מתקופת הצנע, דרך משברים שהענף סופג, עבור בימי ההוט-קוטור שניסחו מעצבי-על משלנו (ויקטור בלאיש, אלון ליבנה ואחרים), ועד לתקופת השפע הנוכחית, חידושים טכנולוגים והפריצה מעבר לים ולמדבר. בין לבין, משולבים צילומי ארכיון של דוד רובינגר מתוך מפעלי טקסטיל, תצוגות אופנה ומלבושי רחוב תקופתיים. יש גם סרטון סקירה מרתק עם דוגמאות מכל השנים והשמות: בגדי הים של אוברזון הצעיר, עבודות בוגר שנקר המפורסם מכולם – אלבר אלבז, או המעיל הקסטרואי הנחשק. ועוד לא אמרנו מילה על ספר התערוכה המושקע והמרתק, שהופק עם 4 כריכות שונות לבחירתכם (כבר יותר קל להחליט מה ללבוש על השטיח האדום). מתנה מעולה לכל מי שלא מתבייש להתלבש.
בואו להעמיק ולגלות שמעבר לשלוּמפריות – יש פה סגנון, יצירתיות, עומק ומקום לאופנה, רב מששיערתם. גוטייה, אין לך כלום עלינו.
תערוכת "מקום לאופנה: מסע בעקבות הבגד הישראלי" – עד ינואר 2019
מוזיאון ישראל, ירושלים. לרכישת ספר התערוכה (בשיתוף שנקר וסטימצקי) – לחצו פה

והכל מתוצרת הארץ. בגדי "פועלים" של "אתא", לצד השראות עכשוויות

לנדוד לנדוד. מעיל-מדבר, "משכית" (מימין:פיני לייטרסדוף, המעצבת, צלם:בן לם; שמאל:אלי פוזנר)

מגוטקס ועד ראש אינדיאני. מתוך סרטוני התערוכה

לעורר השראה. שמלת כאפייה של רוז'י בן יוסף משפיעה עד היום (צילום שמאל: לורה לוכמן)

אומרים שהיה פה מהמם. הכי ג'קי או שלנו (צילום: לורה לוכמן)

אייקון אמיתי. מתוך סרטוני התערוכה, "מקום לאופנה"

מדפיסים ונוצות. והדפסות תלת מימד וחדשנות טכנולוגית (צילום ימין ושמאל: לורה לוכמן)

הם משלנו! מימין: שמלת חרוזי עץ, שרון טל ל"משכית" (צילומים: אלי פוזנר, לורה לוכמן)

כזה אין לאחרים. מימין: מערכת של עמיר מרק; שמלת "כלי נגינה", סטודיו סיגל דקל (צלם:אלי פוזנר)


