אם יש לכם 3 שעות ליומית תניחו את עצמכם מול הזאב מוול סטריט. מבלי לפגוע בזכויות של הקליינים והאינגברים לדורותיהם, מזמן לא היו לי כאלה שלוש שעות איכותיות. מרטין סקורסזה נותן פה כל מה שהוא יודע על קצב החיים הפנימי והנרטיב ההכרחי של גברים, נשים, כסף וסמים. לאונרדו דיקפריו הוא מתנת האלים לבמאים, התסריט בידיים המבורכות של מי שיודע לשבור שורות.

ניו יורק, קוקאידית, הדוניסטית, סוחפת עד לרגעים שאתה כבר לא יודע אם הם מריצים מניות או שורות בבורסה של החיים. וכמובן שזה קומי לא פחות מטראגי, וחכם לא פחות ממבריק, לשבת על קצה הכסא בקולנוע גת מחמש עד שמונה בלי להסתכל פעם אחת באייפון. לצאת ולחשוב שזכרי אלפא מוכשרים שנמצאים בקודקוד היכולת שלהם, הם החיה הכי מסוכנת לנשים, לילדים, לגברים עדינים מהם, ולבסוף גם לעצמם.

ויש גם קנאה בשחרור המוחלט הזה שהזאב חי בו, כל מה שהצלחת להשיג ולא משנה באיזה דרך ומחיר, הוא שלך. לרגעים נדמה שנפתח צוהר בסרט הזה לתוך נפשו של הקפיטליסט, הילד החולם, שכשהוא בולע יותר מדי ״קוואלות״ הופך לפאשיסט מסוכן. הסרט הזה הוא על מי שחי מעל לחוק, בהחלט חופשה של שלוש שעות מכלא החיים הרגילים שיש בהם מתח אינסופי בין עקרון העונג לעקרון האחריות.