23 באפריל, 2010

אהובי החיים

שרון שלו ממליצה לקרוא (שוב) את הספר המרגש והסוחף "כל החיים לפניו" של אמיל אז'אר ולהתאהב (שוב) בילד המקסים בעולם - מומו

מה אפשר להגיד על הספר הזה שלא נאמר כבר? אני חושבת שכל השבחים האפשריים הורעפו עליו. ובצדק. מי ששכנע אותי לקרוא אותו עכשיו (תודה מורי!) אמר שאחרי שאני אסיים לקרוא אני לא אבין איך זה שלא קראתי אותו עד עכשיו והוא צדק. מוחמד המוסלמי, שמעדיף שתקראו לו מומו, הוא אחד מילדי הזונות הרבים בפריז. הוא גר עם עוד כמה ילדים שלהם גורל דומה אצל גברת רוזה, יהודייה ניצולת שואה וזונה לשעבר, בבניין בן שש קומות ברובע בלוויל. כל האיזור מאוכלס בזרים שנמצאים בתחתית הסולם הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית – יהודים, ערבים ושחורים. גברת רוזה נותנת מעין שירותי פנסיון לכל אותן זונות שלא יכולות לגדל את ילדיהן בגלל מה שנקרא "זכות האב" השוללת מהן כל זכות חוקית להחזיק בילד (בגלל המקצוע שלהן).

הרומן מתאר את התבגרותו של מומו מהרגע שהושאר אצל רוזה, בגיל שלוש ועד גיל ארבע עשרה, שבו מסתיים הסיפור. בין מומו לרוזה נרקמת מערכת יחסים טובה וקרובה, כך שאפילו כשהכסף מפסיק להגיע, רוזה עדיין ממשיכה לטפל בו והוא בה. הרובע מלא בסמים, זונות, סרסורים ועוד טיפוסים לא נעימים ובתוך כל זה גדל מומו. מדהים שבתוך הסיטואציה הזו הוא עדיין מצליח להישאר תמים ו"לא מושחת", אפילו כשהוא מדבר על רצונו להפוך לסרסור על מנת לפרנס את עצמו ואת גברת רוזה. מומו משחק כמה תפקידים בשביל רוזה – הוא הבן שלא היה לה, המאהב (הוא מביא לה פרחים ומתנות) וגם סועד אותה כאשר היא חולה.

הרומן מלא בקשת רחבה של דמויות ססגוניות – אדון חמיל, סוחר שטיחים ערבי, שמומו מעריץ אותו ורוצה להיות כמותו. חמיל מחזיק באופן קבוע את הספר "עלובי החיים" מתחת לידו וברורה ההשוואה, מפני שגם חמיל וגם מומו הם בעצמם סוג של "עלובי החיים". גברת לולה, הטרנסג'נדרית מלמטה, דר. כץ הרופא שמטפל ברוזה ועוד רבים.
מומו הוא פשוט ילד טוב. שאלתי את עצמי לא פעם במהלך הקריאה "איפה יש ילדים כאלה היום??", הוא רגיש, חכם ודואג לרוזה כאילו היא אימו ועושה כל מה שהוא יכול בשבילה. הוא מצליח לשמור על תמימות בתוך כל החטאים האלה שהוא חי בתוכם. הספר כתוב מנקודת מבטו, הוא המספר, והשפה עצמה נעה בין שפת רחוב לשפה קצת יותר גבוהה. וזה, אפשר להגיד, הקונפליקט של מומו. מצד אחד הוא ילד ומצד שני הוא מבוגר לכל דבר, שצריך לדאוג לעצמו ולרוזה.
זה מדהים, כי הספר הוא קצר, אבל מצליח להעביר קשת כל כך רחבה של רגשות. אני לא האמנתי שאצליח להזדהות כל כך עם דמויות בספר קצר כזה…

כל החיים לפניו / אמיל אז'אר, הוצאת עם עובד, 196 עמודים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד באופנה