בשבוע שעבר כתבה אחת מחברותי בפייסבוק עוד סטטוס קורע על הילד הגאון שלה, דויד. היא אמרה לו בתגובה למשהו "מאוד יפה מצידך, אתה ילד כזה טוב!" והקטנצ'יק ענה לה: "לא, אני לא! אמרת לי שאין דבר כזה ילד רע – אז אם ככה גם אין ילד טוב." גאון, כבר אמרתי? מסקרן נורא מה כל הסוּפּר-נאניז המקצוענים, שמנפנפים ב"אין ילדים רעים", היו עונים על טענה פילוסופית מקורית כזאת.

נזכרתי בדויד הקטן כשקראתי את ספר הילדים החדש של אואן קולפר, מחבר סדרת הפנטזיה המהוללת "ארטמיס פאול". קודם כל, השם: מי לא יחטוף בסקרנות ספר שקוראים לו "הילד הכי רע בעולם"? הרי זה סימן מובהק לכך שיש ילד כזה, והוא לא אתה!

רק כשקוראים את האותיות הקטנות מעל שם הספר, רואים שמדובר בעצם באגדה על הילד הכי רע בעולם. ובאמת, הספר הוא לא על ילד רע, בטח שלא הכי רע בעולם. הגיבור, ויל בן התשע, שיש לו שני אחים גדולים ואחד קטן, מספר בו איך סבא שלו והוא מתחרים ביניהם מי יספר לשני את הסיפורים הכי נוראים – וסבא תמיד מנצח. טוב, מה הפלא, הוא כבר בן שבעים והספיק המון, ופעם אפילו חטף בראש נשיכה מכריש!

עד שמתברר שגם לוויל יש סיפור נורא, ממש נורא. הוא פשוט לא זכר אותו, כי הוא קרה כשהיה בן שנתיים, והכל באשמת אחיו הגדול, שהיה אז בן ארבע. ורק אחרי שהוא שומע את הסיפור הנורא, ומספר לסבא, סבא מסיר את הכובע ומודה: נוצחתי. גם סבתא של א' בן השמונה מסירה את הכובע (שאין לה) כשהיא רואה את הנכד שלה מתלהב ככה מספר תמים ומקסים, בלי חייזרים וחרטוטים ומפלצות.

בקיצור: מותק של ספר, עם איורים משובבי לב של טוני רוס הגדול, והתרגום מצוין. לבני 5-9.

"האגדה על הילד הכי רע בעולם" מאת אואן קולפר (מאנגלית: אמנון ריבק, אייר: טוני רוס, הוצאת כנרת, 94 עמ', מנוקד) – 39 ש"ח בחנות "המגדלור", במקום 74 ש"ח מחיר מלא