אם לומר את האמת סדנאות זה משהו שאני מתייחסת אליו מאוד בחשדנות. אמנם כמורה ליוגה אני בעצמי חוטאת מדי פעם ומוציאה לאור איזה סדנה, אבל תמיד משתדלת לשמור על קשר עם המציאות ולהישאר בגובה העיניים. ההיצע המפחיד של סדנאות לשיפור/חיזוק/שינוי/שידרוג האישיות, הגוף, הנפש והריכוז – מייצרים אצלי מיד התנגדות קשה. ובכל זאת השראה – צריך, וללמוד – בהחלט כדאי. ולפעמים אין כמו סדנה של סופ"ש מרוכזת ואיכותית בשביל למלא את הבטרייה ולרענן את השגרה המנמנמת. וכמו בכל תחום אם מחפשים כמו שצריך בים של חיקויים זולים מסין מוצאים את הפנינים, אלה שכבר ממבט ראשון מזהים שהם הדבר האמיתי.

אז בשביל לחסוך את תהליך החיפוש המפרך (ואולי גם איזו חווית "חיבוק קבוצתי" מערערת על הדרך) החלטתי להוציא לאור את המקום שבו אני מקבלת השראה, שקט והרבה נחת. כבר כמה שנים שהמורה ליוגה המופלאה אובי ליפשיץ והמורֶה לזן בודהיזם (וגם מרצה באוניברסיטה ועוד כמה תארים על הדרך) פרופ' יעקב רז – משתפים פעולה בסדנאות העמקה של יוגה ומדיטציה. סוף שבוע של עבודה פיזית מפרכת והתבוננות שקטה ומתסכלת – נשמע ממש לא סקסי, אני יודעת. ובכל זאת כשאני צריכה ברייק מהחיים וכל מה שבא לי זה להיכנס לאיזה מערה ולמדוט על מר גורלי – אני יודעת שהגיע הזמן להצטרף לעוד סדנה מבית היוצר של ליפשיץ – רז. השילוב של הויניאסה (תנועה המבוססת על מעבר מתנוחה לתנוחה בתאום עם הנשימה) הייחודית של אובי, עם הנחיית המדיטציה של יעקב רז – כל פעם בלוקיישן יפה ושקט אחר, שתובל בטבע – הוא סוג של שיקוי פלא. הגוף הולך ונפתח ואיתו גם הנשמה, ואפשר לשבת ולהתבונן, הרבה זמן, ולעומק. אז נכון שבדרך עוברים כל מיני רגעים, קלים יותר או פחות – אבל בסופו של דבר מגיעים לשם, לשקט הזה, הנכסף כל כך, אפילו אם זה רק לרגע, או שניים ולפעמיים אפילו שלושה. ואז מגיע הרגע אחרי שהשרירים כבר נכנעו, וגם ההתנגדות של מליון המחשבות, המועקות, הטרדות ורשימות המכולת שהבאנו איתנו – התפיידה. פתאום הדרך הזאת שחלקנו בחרנו ללכת בה, גם אם לא כל הזמן, וגם אם זאת לא הדרך היחידה – נראית בהחלט כמו הדרך הנכונה. וזה, תאמינו לי – שווה את הכל.

סדנת יוגה של אובי ליפשיץ ופרופ' יעקב רז – 1200-1600 ש"ח (תלוי איזה סוג לינה בוחרים)
את הסדנה הקרובה יארח קיבוץ ענבר בצפון, חמישי-שבת, 16-18 ביוני 2011. פרטים נוספים אפשר למצוא כאן