אנחנו מגירות מאיפשהו
ביקרנו בתערוכה "שירים למגירה" של נועה אסטרייכר ויצאנו נוגים ומרוגשים
בניין ישן בבוגרשוב, קומה שנייה. מעקה מתקלף, תיבות דואר מעוקמות, מקושקשות. בקומה הראשונה עקפנו טלוויזיה מקולקלת. חניה מצאנו, אך בקושי, בבוקי בן יגלי הסמוך. טיפסנו במדרגות. כשהגענו, גילינו ששלמרות הכל הבטחות מתקיימות. בגלריה גרוס אכן מוצגת התערוכה "שירים למגירה" של נועה אסטרייכר.
נועה אסטרייכר – עיתונאית, כותבת ועורכת – הצליחה ליצור בתערוכה הראשונה שלה, "שירים למגירה", משהו אחר, קטן ומרתק: בתוך מגירות שאספה ברחובות תל אביב, אחסנה קטעי שירה שהועתקו ביד על טקסטורות שונות. התוצאה – לפעמים מעוררת מחשבה, לפעמים כאב – ותמיד רגישה וטעונה. לרגע ארוך ונדיר שכחנו את המולת הרחוב, את רשימת המטלות המעיקה, את החנייה המעצבנת בבוקי בן יגלי. היינו, כמו שאומרים, לגמרי בתוך הרגע הזה. הלכנו לאט ובזהירות, מתבוננים במגירות, מקשיבים רק לקול צעדינו (אחד התענוגות הגדולים בגלריות). נפעמים מעבודת האוצרות, מהבחירות המדויקות. קראנו את השורות שוב ושוב, פגשנו מחדש את תרצה אתר ואלמוג בהר ודליה רביקוביץ' ואגי משעול ואורית גידלי. ככה, פתאום, באמצע היום, הזדמן לנו רגע עירוני מאד, ואישי מאד, של חסד ופואטיקה. כדאי לכם גם.
"שירים למגירה", תערוכה של נועה אסטרייכר – כניסה חופשית
גלריה גרוס, בוגרשוב 86 (מול דיזנגוף סנטר), קומה 2, תל אביב, טל: 03-5495023. לבלוג "שירים למגירה" – לחצו כאן
