בדף הראשון עוד נדמה שזה סיפור רגיל: סבא אליהו מתעורר, מחליט להכין עוגה לכבוד ביקורו של הנכד ויוצא אל הנחל. כשהציפורים על העץ מצייצות "מווו-מווו" זה כבר נראה חשוד. אחר-כך, כשסבא ממלא בבקבוק חלב מהנחל וקוטף ביצים בשדה, ברור שקורה פה משהו מוזר. סוכר הוא מביא מהים, תפוחים הוא דג באגם, הילד שקורא איתך את הסיפור כבר מתפקע מצחוק, ואתה עדיין תוהה איזו מין עוגה תצא בסוף, והאם מדובר בעולם הפוך עם חוקים משלו, או שזה רק מין סבא כזה שהתהפך לו משהו בראש.

ואז מגיע הנכד ובידו חליל, וסבא רוצה לשים אותו באגרטל כדי שיפרח, אבל הנכד מתקן אותו: על החליל הזה מנגנים. לרגע נדמה שהילד עומד ליישר את עולמו ההפוך של סבא, אבל אט-אט מתברר שגם הילד וגם סבו ניחנו ברגישות מופלאה ופיוטית לקסמי העולם, והרגישות הזאת מחברת ביניהם עד כדי כך שהנכד הקטן מסוגל ללמד את סבא משהו חדש, וסבא לומד ומתרגש עד דמעות. ואז הם מתיישבים במטבח וזוללים את העוגה המתוקה, והספר מסתיים בטעם של עוד.

אני אוהבת ספרי ילדים שמרחיבים ומותחים את גבולות העולם, שמראים לקורא מה אפשר לחולל בעזרת דמיון ולב פתוח. וכאן יש קסם טהור, שארוג ביד אמן: הכתיבה נהדרת, אין אף מלה מיותרת, עם חרוזים רק בקטעים שזה מתאים, וציורים מושלמים שמתאימים לטקסט כמו כפפה, כאילו שניהם נוצרו בידי אותו יוצר. נגה אלבלך היא סופרת עטורת פרסים לילדים ומבוגרים, ו"זהו ספרה הראשון שבו הדמויות יוצאות לטייל על ענן" (מהכריכה האחורית). יצירה מענגת שעושה טוב על הלב לילד ולהורה (שלא לומר לסבא), או כמו שאמר א' בן השבע: "איזה ספר טעים!" לקריאה חוזרת וחוזרת עם בני 4-7.

הספר "העוגה של סבא אליהו" מאת נגה אלבלך (איירה להפליא: ג'ני מייליכוב, הוצאת מטר ילדים, 32 עמ', מנוקד) – 68 ש"ח או 49 ש"ח בבוקמי