יש לנו חברה עם מספר גבוה מאוד במרשם המשקפיים, משהו דו-ספרתי מכובד כזה, נושק לזה של סטיבי וונדר. בכל פעם שנמאס לה מהעדשות והיא מעזה לחבוש את משקפיה העבים – יש תמיד כמה נשמות טובות שמציעות לה לעבור ניתוח לתיקון ראייה. אך התשובה שלה לא משתנה: "אפשר לחשוב מה אני כבר מפסידה". ועל התשובה הזו חשבנו לאורך כל הנסיעה מירושלים בשבוע שעבר, כשחזרנו מהצגה "מולי סוויני".

"מולי סוויני" הוא מחזה חכם ומלא הומור מאת המחזאי האירי בריאן פריל, המבוסס על מאמר בשם "לראות ולא לראות" שכתב אוליבר סאקס בעקבות מקרה אמיתי: גבר אמריקאי שהתעוור בילדותו חזר לראות הודות לניתוח מיוחד. אך המאמר עוסק דווקא בתהליך המסובך שהתרחש לאחר הניתוח, כשניסה אותו אמריקאי להסתגל לעולם הרואים, לא הצליח לפענח מה עיניו רואות בצורה קוהרנטית, ולבסוף איבד את בטחונו ואת תחושות ההימצאות שלו. במחזה המוצג בתיאטרון החאן בירושלים, מועבר סיפור דומה ומרתק, דרך שלושה מונולוגים ושלוש נקודות ראיה שונות, אודות מולי סוויני (אורית גל), בחורה שהתעוורה בגיל 10 חודשים. בעלה פרנק (יואב היימן) משכנע אותה לעבור ניתוח להחזרת הראייה בידי ד"ר רייס (אבי פניני) – רופא מומחה שהקריירה שלו כבר מאחוריו אך מקווה לעשות קאמבק בזכות המקרה המסובך. שלושת השחקנים והכנר המלווה אותם, עומדים על במה קטנה, מוארים ומוגבהים לפרקים, ומאחוריהם תפאורה מינימליסטית ביותר. השילוב הזה, והמשחק הנקי, משאירים המון מקום לדמיון ומחשבות על התערבות, על כוונות טובות, על אושר ואשמה, על שיפוט שנעשה מאינפורמציה חלקית, על מעשים נגועים באינטרסים אישיים, ובעיקר על עיוורון מהסוג המנטלי. גוד נואוז שאנחנו שם.

הבימוי הכנה של ג'יטה מונטה (להתחתן איתה) תפס אותנו לא מוכנים כשהביא להזדהות מלאה כמעט עם כל דמות במחזה. המשחק של אבי פניני המופלא ריגש אותנו ושילב עוצמה ופגיעות גדולה. תוסיפו לזה את האולם והאווירה האינטימית, החצר הירושלמית של החאן עם עץ התות היפה, והשיחות אחר כך, בכביש המהיר לתל אביב, על מה אנחנו מפספסים גם כשהעיניים פקוחות – והרי לכם מתכון לערב אחר ובלתי נשכח.   

ההצגה "מולי סוויני" – 65-180 ש"ח (יש הנחות לזכאים)
ההצגה הבאה: 14.06.11, לכרטיסים, מועדים ופרטים נוספים – תיאטרון החאן, דוד רמז 2, ירושלים, טל': 02-6303600