יש קטע כזה עם זמרות. תמיד ישוו אותן לזמרת אחרת. זאת אומרת, אם נגיד מגיעה מישהי חדשה שכותבת שירים נפלאים במיוחד, יזכירו את ג'וני מיטשל, לא את פול סיימון. אם היא לובשת חולצות חתוכות, אוהבת גיטרות רועשות ושרה שירים עם הרבה נשמה ותעוזה, יגידו שהיא פטי סמית' החדשה, לא ניל יאנג החדש. אם היא נעזרת באלקטרוניקה היא לורי אנדרסון, וכן הלאה. זאת אולי עצלות של עיתונאי מוסיקה, אולי סקסיזם לא מודע, אבל זה ממש ככה, כבר הרבה שנים. אתם יכולים לנחש כמה אני אוהבת את זה. ובדיוק בגלל זה,אני צריכה לבקש מכם סליחה מראש. אני עומדת לעשות בדיוק את הדבר שאני לא אוהבת.

הענין הוא, שנטשה קאן, שפועלת תחת השם 'באט פור לאשז' מ- 2006, היא כל כך קייט בוש החדשה, שאני לא יכולה להתחמק מלומר את זה. היא כותבת שירים מרחפים עם מלודיות סוחפות ומורכבות, יש לה קול גבוה, היא מנגנת, מפיקה, מעצבת. היא מעיזה, עושה דברים אחרת, וזוכה להמון אהבה והערכה. האלבום השלישי, החדש שלה, שיוצא השבוע הוא פנינה של מוסיקה מודרנית, מקורית, עם הרבה לב והרבה יופי. לא קורה לי הרבה שאני מתאהבת בזמרת חדשה, וגם כאן לקח לי שלושה אלבומים, אבל השילוב של שירים מעולים עם עיבוד חצי אלקטרוני חכם ומחדש קנה אותי. יש כאן שיר אחד שאותו הפיקה קאן עם בק ('מרלין') ושיר אחר, נפלא ('לורה'), שאותו כתבה עם ג'סטין פארקר, שהוא האיש שכתב את 'וידאו גיימז' עם לנה דל ריי, כנראה שיר השנה. אבל להוציא שני הבחורים המצוינים הללו, יש כאן בעיקר תצוגה מרשימה מאוד של מוסיקאית צעירה ומוכשרת שזמנה הגיע.

אם אתם אוהבים את קייט בוש וביורק, כנראה שמחכה לכם אהבה גדולה חדשה, ושוב סליחה על הקלישאות. אני רוצה להיות בטוחה שאתם מבינים שהיא טובה באמת.

האלבום Bat for lashes  / The haunted man – החל מ-60 ש"ח
להאזנה – היכנסו לערוץ Youtube של באט פור לאשז