מה היתה אומרת חוה, האישה שנבנתה מן הצלע של אדם לו היה מזדמן לה לקרוא את  הספר הנפלא והמיוחד של ענת לויט "יומנה של אישה מודרנית"? אולי היתה מזמינה לקפה את נוגה, הגיבורה המספרת את סיפור אהבתה ומנהלת איתה דיאלוג על החיים, על אהבה, על הורות, על שירה, על זיכרון ועל בגידה. אחרי הכול המספרת היא חוקרת מקרא המתרוצצת ברחבי הארץ, מרצה על נשים בתנ"ך ומקישה מהן על דמותה של האישה המודרנית, הטובעת במציאות ומלקקת את פצעי אהבתה. ברומן הזה, גם הגיבורה וגם חוה אמנו הן הנשים המשלמות את מחיר החלום ואת מחיר האכזבה.
"יומנה של אישה מודרנית",  הכתוב בגוף ראשון, הוא רומן רצוף קוטביות של שתי דמויות מורכבות: נוגה ודוב. "אני לא משוכנע  שאנחנו באמת מתאימים, נוגה, אנחנו שייכים לשני עולמות רחוקים," אומר דוב.

נוגה, צברית תל-אביבית גרושה ואמא לשתי בנות, מתאהבת בדוב, דוקטור למתמטיקה, רוסי גרוש, אב לילדים המתגורר במושב, בדירת מרתף שכורה. לה יש חתול ולו יש גם חתול וגם כלב. והעולם, כידוע, נחלק לשניים: לאוהבי כלבים ולאוהבי חתולים. וכאלה שאוהבים הכול. נוגה כחוקרת מקרא יודעת שחוה לא אהבה את אדם. דוב מצדד בקביעה זו: "רק אשת פוטיפר ידעה מהי אהבה. רק אישה שחוותה אהבה נכזבת יודעת מהי אהבת אמת." נאום הדוקטור למתמטיקה. זהו סיפור אהבתם-קנאתם-שנאתם של שניים שצלע שלישית, נטשה, מתפרצת ביניהם ויוצרת מעגל חדש לסיפור הנע בתוך שתי תרבויות שונות בארץ של הגירה.

מצד אחד סיפורה של נוגה הוא אישי, מצד שני זהו סיפורה של כל חווה. ומכאן עוצמתו של הרומן המטלטל הזה שיש בו מן המשל ומן הנמשל. הסופרת ענת לויט ידעה לארוג אותו ביד אמן, גם בשפת דיבור וגם בשפה פיוטית. פעם זו תכתובת מיילית לקונית ופעם הרהורים הנוגעים בקיום האנושי או במהותה של הזוגיות. איך רואה הגבר דוב את המהות הזאת? "חיפשתי אישה להזדקן איתה בשלווה, ושגם תטפל בי אם יהיה צורך. ומה מצאתי?". הקוראים ימצאו ברומן הזה את הספרות הראויה לכל שבח.

הספר "יומנה של אישה מודרנית" מאת ענת לויט (הוצאת כנרת-זמורה-ביתן 2011, 192 עמ') – 89 ש"ח
להשיג בחנויות ובאתרי הספרים ברחבי הארץ