אחרי שהבנו שהצפירות הטורדניות מהרחוב לא עומדות להיפסק, התנתקנו מהמסכים וניגשנו לחלון לראות במה מדובר. ואכן, כצפוי – ענייני חניה. מדובר במפגש חזיתי בין בחורה גבוהה ששומרת בקנאות על נדל"ן יוקרתי בדמות חמישה פסים כחולים ולבנים, לבין סקודה לבנה שהחלה צופרת בתסכול רב למראה החניה שפספסה. והבחורה? מדליקה סיגריה ומשחקת אותה הלן קלר. בינתיים נוצר פקק לא קטן עד תחילת הרחוב והצפירות מתגברות ומתחזקות. אחד השכנים הזמין משטרה.

ואנחנו, שיש לנו בערך 104 מטלות להספיק עד עוד 35 דקות מתחילים לאבד את הסבלנות. לא ממש אכפת לנו מהבחורה ובטח שלא מהסקודה, אנחנו בסך הכל רוצים להתקדם. אנחנו מניחים את הראש בייאוש על כפות הידיים ומסתכלים החוצה. מרימים מעט את העיניים (משהו כמו 3 ס"מ) – ורואים שעץ הקלמנטינות שבחצר כבר בשל והפירות הריחניים והעסיסיים שלו מוכנים לאכילה.

הכל יהיה בסדר.

קילו קלמנטינות 5-7 ש"ח (אל תהססו לסחוט מהן מיץ)
פרץ של רגשנות סתווית – בחינם