עד סוף חייה סבתא שלי נהגה להרתיח את החלב. כשסיפרתי לה מדי פעם בדעתנות על עיקור חיידקים – סטרליזציה – פיסטור, היא נהגה לומר: "ואם חיידק אחד בכל זאת יישאר?". המדען הצרפתי לואי פסטר היה אופטימי ממנה. יאנוש קורצ'אק בחר לכתוב לילדים את סיפור חייו של צייד החיידקים הזה.

סיפור מרגש עד דמעות על הילד לואי שבקלות יכול היה להיות צייר (בעיקר דיוקנאות) או משהו אחר, אבל הוא בחר ל"שרת את האנושות" בתחום המדעי, וכבר בהיותו ילד הצליח להפיק זרחן. צעד אחר צעד בעקשנות הצליח להפיק עוד דברים, שהיום הם מובנים מאליהם. דמותו של פסטר (נולד בשנת 1822) קסמה לקורצ'אק, וב-1934 כתב את "נער אחד עקשן". הוא רואה בו דמות מופת מלאת חזון שיש בכוחה לעשות משהו לקורא הצעיר, גם בתודעה וגם בנפש. "הוא היה עני. ביתו היה קטן. העיירה הייתה קטנה. הרחוב צר ודל". בדלות הזו גדל ילד סקרן, עקשן ונחוש. הסיסמה שלו הייתה: "רצון חזק, עבודה והצלחה", או: "אם יום אחד איני עובד, אני מרגיש שגנבתי משהו". למזלו ולמזלנו חלק מן המורים זיהו משהו באישיות שלו: "ילד שבנשמתו שוכן ניצוץ, שיום אחד יהפוך לבערה".

לבערה הזאת קוראים חיידקים. הוא מתעקש לדעת מניין באים היצורים הזערערים האלה לחלב, למים ולדם. הוא מתעקש לחקור את מגפת תולעי המשי. מתעקש לשנות את תכונותיהם של העצים שיתאימו לצרכי האדם. מדי פעם יערוך ניסויים בעצמו וייפגע. והילד ג'וג'ו בן העשר יהיה הניצול הראשון ממחלת הכלבת. הוא שהשגיח עליו במחלתו, עוד יכתוב לו מכתבים. וכל זה בצד התנגדותם החריפה של מדענים פופולריים המתקשים לעכל את מסקנותיו, ביניהן: "כל יצור חי נוצר מיצור אחר". קורצ'אק נותן לקורא הצעיר הזדמנות להציץ אל עולם המדע הכמוס והמופלא, המלא גם יריבות, ויכוחים ותככים. יש בספר הזה לא מעט מוסר השכל, וזו בהחלט לא מילה גסה, כך קורצ'אק אוהב לכתוב. אחרי הכל, אנחנו צריכים ללמוד ממשהו או ממישהו. לומדים שהמרחק בין הצלחה לכישלון אינו גדול. מדי פעם קורצ'אק מתנצל בפני הקורא: "חבל שהספר הזה קצר…". הספר המקסים הזה אינו קצר, נראה שקורצ'אק רצה לספר עוד ועוד על פסטר. והרי זה מסוג הספרים שנותנים כוח לקורא, שלא לדבר על הידע הרב המובא בבהירות, על דמותו המרתקת ועל סיפור חייו הטראגי.

הספר, שהוא ראשון מסדרה לילדים על דמויות מופת בעולם שתיכתב ע"י סופרים שונים, תורגם מפולנית ועובד בידי אורי אורלב. כך ממשיך אורלב את הדיאלוג האישי עם דמותו של קורצ'אק ועם יצירתו. האיורים המקסימים, רכים בצבע, עדינים בקו, מדוייקים בפרטים ומלאי אווירה הם של ענבל לייטנר. שהקפידה לא להתערב בטקסט, איוריה חותמים פרק זו או אחר והם זועקים למסגרת וקיר (לספר מצורפות גלויות מצויירות). אני אוהבת את האיורים שלה, יום אחד ארתום אותה לאייר לי ספר, הלוואי שתתפנה אלי.

הספר "נער אחד עקשן: סיפורו של לואי פסטר" מאת יאנוש קורצ'אק (תרגום ועיבוד: אורי אורלב, איורים: ענבל לייטנר, הוצאת צלטנר) – 66 ש"ח במגדלור, במקום 84 ש"ח מחיר מלא