יש מעט מאוד ספרים בחיים שכבר בעמוד הראשון – אפשר להבין שמדובר במשהו יוצא דופן. כזה הוא הספר "העדינות" של דוד פואנקינוס, שנותן ביטוי לרגשות הסוערים והסותרים שחווים גיבורי ספרו בווירטואוזיות של משיכות מכחול תמציתיות אך מדויקות, באופן מצמרר, במשפטים קצרים, כמעט מקוטעים אך עם המשכיות פנימית קשוחה – עד שקשה להפסיק לקרוא.

הספר מתמקד בנטלי – גיבורת הסיפור, שמאבדת את אהובה – פרונסואה, בתאונת דרכים. הדבר קורה כבר בעמוד 25 לאחר תיאור מערכת היחסים המושלמת והאוהבת בין השניים. הרגעים שבאים בעקבות האובדן קשים, מוארים ומתוארים ברגישות ואף לעיתים במין חצי חיוך קודר, כמו ברגע הלוויה: "חלפה בראשה של נטלי מחשבה אחרת: אלה אותם אורחים שהשתתפו בחתונה שלנו. כן, כולם כאן. בדיוק אותו דבר. כעבור כמה שנים, נפגשים שוב, ואחדים מהם לובשים את אותם הבגדים. הם שלפו את התלבושת החגיגית היחידה שלהם שמתאימה הן לאושר הן לכאב" (עמ' 29).

בהמשך מוצגות דמויות נוספות ממקום העבודה של נטלי, ובמיוחד מרקוס – עובד אפרורי שאיש לא שם לב אליו, ושמצליח כנגד כל הסיכויים להוציא את נטלי מן השיממון הרגשי בו הייתה נתונה. בשלב מסוים רוב המשקל עובר אליו, עד שעולה השאלה מי כאן הדמות המרכזית. וכזה הוא פואנקינוס – פעמים רבות הוא מבצע סטיה מן העלילה המרכזית, מקדם תימות שחלקן ישלים בהמשך וחלקן זונח ולא חוזר אליהן, כך שהקורא נשמר במתח תמידי, בניסיון לנחש באיזה כיוון תתקדם העלילה.

פואנקינוס כותב באופן קולח, כמעט קליל ובכך יוצר מעין ניגוד פנימי ביחס לנושאים המורכבים המובאים בספרו: רגעי האושר בחיים – "אומרים שרגע לפני המוות הרגעים היפים בחייך חולפים מול עיניך. אם כן, סביר להניח שאדם רואה את הרגעים הקשים ואת ההחמצות חולפים למולו דווקא ברגע שבו האושר עומד לפניו, מחייך חיוך כמעט מטריד" (עמ' 72);  המשמעויות שאנו בוחרים להעניק לרגעים מסוימים בחיים – "בשבילו היתה הנשיקה הזאת צעד גדול כל כך לאנושות… ואילו נטלי כבר שכחה לגמרי את אשר התרחש… הנשיקה הייתה ביטוי של אנרכיה פתאומית בנויורונים שלה, ואפשר לומר: מעשה סתמי" (עמ' 61); התמודדות עם אבל – "באבל יש עוצמה סותרת, עוצמה מוחלטת שמצד אחד דוחפת את האדם לבקש שינוי, ומצד שני משליטה עליו נאמנות מורבידית לעָבָר" (עמ' 53). ועל כוחו של התזמון בחיים רנדומליים – "יש אנשים נפלאים שפוגשים אותם ברגע הלא נכון. ויש אנשים שהם נפלאים משום שפוגשים אותם ברגע הנכון" (עמ' 72).

מאחר וצרפתית היא שפת אמי, יכולתי לחוש במלאכת התרגום הרגישה שביצעה לי עברון-ועקנין, מבלי לפסוח על הניואנסים התרבותיים-צרפתיים. אך כעת סלחו לי, עלי ללכת ולקנות את הספר בצרפתית, הוא בהחלט שווה קריאה נוספת במיוחד אם היא בשפת המקור.

הספר "העדינות" מאת דויד פואנקינוס (מצרפתית: לי עברון-ועקנין, הוצאת כתר 2012, 176 עמ') – 89 ש"ח (מחיר קטלוגי מלא)
להשיג בחנויות ובאתרי הספרים