לפני יובל שנים, נכתבו 11 סיפורים קצרים, מרביתם סיפורי הרפתקאה והווי, ברוסית משמאל לימין. לאחר חמישים שנה זכו הסיפורים לתרגום מחודש בשפה שאותיותיה נעות מימין לשמאל. ואם מרחק הזמן נותן את הבהירות הרצויה לשפוט יצירה, הרי מדובר בקלאסיקה אמיתית.

"הרפתקאות דניס" מאת הסופר היהודי ויקטור דרגונסקי, מסופרות בגוף ראשון מפיו של הילד הרזה דניס. ילד שרצה להיות המון דברים: דייג, צייר, רב חובל, ומה לא? בין השאר, הוא אפילו רצה להיות אגרופן, אך כשעמד לממש את חלומו – ויתר. כך נולד סיפור אחד מזוכך על חברות ועל אהבה, סיפור משעשע ומרגש עד דמעות. כמוהו גם הסיפורים האחרים, שמרביתם מתרחשים בביתו, בבית הספר או בדרך ביניהם. דניס בן יחיד להורים עסוקים, ילד שהדמיון שלו קודח שעות נוספות, מתאר את עולם המבוגרים באופן מגוחך וגם באיפוק. אי ההבנות עם המבוגרים הן סאטירה בפני עצמה. למרות היותו בן יחיד, הוא אף פעם לא לבד. תמיד מוקף בחברים. והקרוב מכולם מישקה, שובב ושוחר הרפתקאות כמוהו. היופי בהרפתקאות האלה ובהווי המשעשע – זו אותה תמימות מופלאה וכנה. בסיפור "מקום שלישי בסגנון פרפר" ההורים חוגגים בגאווה לא מוסתרת את הזכיה שלא היתה. משעשע לא פחות הוא הסיפור על החבר של דניס, פבליק, שאינו מבזבז זמן ולומד בחופשה אנגלית. אבל מכל השפה מצליח ללמוד מילה אחת בלבד. "ומה האנגלית שפה קשה?" שאלתי. "אפשר להשתגע," פבליק נאנח. "בטח קשה, אלא מה," התערב אבא, "ממש לשבור את השיניים. כללי הכתיב קשים יותר מדי. כותבים "ליברפול" ומבטאים "מנצ'סטר" (עמ' 35). ואני אומרת – כותבים ספר נפלא ששמו "הרפתקאות דניס", שנדד בעולם והשתמר במשך עשרות שנים, ומבטאים בעברית מתורגמת מרוסית "קלאסיקה".

הספר "הרפתקאות דניס" מאת ויקטור דרגונסקי (מרוסית: דינה מרקון. איורים: אבי כץ. עריכה: נגה אלבלך, מירה מאיר, נרי אלומה. 93 עמ', הוצאת ספרית פועלים) – 72 ש"ח (בחנויות) או 50 ש"ח (דרך אתר ההוצאה)