איך אני יודעת שספר ילדים הוא ממש משובח? כשהוא מצליח לרגש אותי. כי זה סימן שהסופר יודע לדבר אל הקורא בלי לזייף, מתוך קולו של הילד הפנימי שעדיין חי בו, ולכן הקורא מאמין לו ומרשה לעצמו להיסחף רגשית. וכבר דיברתי על כך בעבר.

איזבל אבדי היא סופרת ילדים אמיתית כזאת. ולולה שלה היא ילדה אמיתית, בת עשר בערך, שמספרת על החיים שלה בגוף ראשון ולא מזייפת לרגע. אדרבא, היא כנה וגלויה עם עצמה ועם סובביה, גם כשמדובר בפדיחות מביכות להחריד או בדברים שהצנעה יפה להם, כמו פיפי או פלוצים. ככה זה כנראה כשגדלים במשפחה נחמדה כמו שלה: אבא שלה הוא ברזילאי כהה-עור ורחב-לב, איש שמח באופן כללי שמאוהב באשתו ובחייו, ולא מזמן עבר עם משפחתו להמבורג ופתח בה מסעדה ברזילאית, ואילו סבא וסבתא הצעירים שלה מצד אמא גרים בקומה מעל, יחד עם דודה ליזבת, שגובהה רק 80 ס"מ כי היא בסך הכל תינוקת. וכבר מהפרק הראשון אי אפשר שלא להתאהב בכולם, ובעיקר בלולה עצמה.

בספר הראשון לולה מנסה להסתגל לבית הספר החדש שלה ולהתחבר עם הבנות המקובלות בכיתה, אלא שזה לא כל כך מצליח. היא חולמת שתהיה לה חברה-הכי-טובה, וזה כמעט קורה, אבל בכלל לא כמו שלולה התכוונה. בספר השני היא מחליטה לכתוב עם חברתה את הסיפור הראשי בעיתון התלמידים, ומגלה שלא כל כך קל למצוא נושא מתאים, עד ש… תקראו בעצמכם. ואם נדמה מהנ"ל שמדובר בעוד סדרה רדודה של ספרי בנות, זה ממש לא המצב. זה המקום לגלות שערכתי את הנוסח העברי, בתרגומה המצוין של חנה לבנת, והגרון שלי נחנק מדמעות בעת העריכה לפחות פעמיים. כך שאל תתנו לכריכה המנצנצת להטעות אתכם: מדובר בסדרה משובחת. לבני (בעיקר בנות, כנראה) 7-11.

"קבלו את לולה", "לולה עושה כותרות", מאת איזבל אבדי (איירה: דגמאר הנצה, מגרמנית: חנה לבנת, הוצ' סיגליות, 173 עמ' כ"א) – 66.30 ש"ח באתר סטימצקי (משתתף במבצע "קנה ספר וקבל 2"), במקום 78 ש"ח מחיר מלא

יש מה לקרוא בחופש הגדול. "לולה עושה כותרות" - איזבל אבדי