מי שמכיר אותי יודע שאני לא ממש מהטיפוסים הרוחניים שאוכלים קינואה ומתחברים לכל מיני נקודות צ'י. אבל בחיידק היוגה נדבקתי לפני שנתיים בערך, כשזוג חברים שלי, הכיר לי את ג', מדריך היוגה האולטימטיבי במכון הכושר שלי. מאז הם כבר בעיקר מתרגלים ילדים, את המכון החלפתי באופניים, אבל האהבה שלי ליוגה עדיין נשארה.

בספטמבר האחרון נסעתי לראשונה לסדנת יוגה בסיני, ובסוף מרץ חזרתי מעוד אחת. מי שמנצחים על המאורע  הם: איתי וייזר, שאת שמו ניתן להחליף בקלות ל"כל יכול", הבחור מפיק, במאי (לכו לראות את ההצגה "מייקל") ואחד מבעלי השאפה בר ביפו, שהיה אמון על כל ענייני ההפקה של הסדנא, ואביטל ברק המופלאה, מורה מקצועית וסופר מדהימה ליוגה, בעלת סטודיו קטן בתל אביב וחום אנושי בלתי נתפס.

את איתי פגשנו בצד המצרי של הגבול ביום חמישי לפנות ערב, וממש כמו בפרק הראשון של הישרדות (כשאיתי בתפקיד זוארץ) התחלנו להכיר אחד את השני. תוך 40 דקות, כשאנחנו כבר ממש מרגישים כמו הבני דודים של חאלד הנהג, הגענו לחוף מעגנה הפסטורלי, בביר סוויר, ותוך שניות השלווה כבר התחילה לסמם אותנו.

כששומעים סדנא, לרוב חושבים על משטר זמנים מלחיץ והמחמירים גם מקבלים פלאשים מהטירונות. אז זהו שלא, הכל מתנהל באופן מאד רגוע ופשוט: את היום פותחים בתרגול יוגה של שעה וחצי בסככה הממוקמת ארבעה חלוקי חוף מקו המים, ועוד תרגול רגוע ויותר מדיטטיבי, בעיקר נשימות, עם השקיעה. אביטל מצליחה לגשר על מגוון הרמות ולהתאים את קצב התרגילים והמאמץ, כך שכולם ירגישו מאותגרים ומבסוטים.

יכולנו לבחור בין שינה בבקתת בונגלוס, עם רצפת בטון, מיטה עשויה עץ ואפילו מרפסונת קטנה הפונה לים, לבין שינה בחושה מבמבוק על המים, עם המון חול ים. לקח לי בדיוק דקה להחליט. בין תרגול לתרגול עושים את מה שעושים בסיני, כלומר כלום, בשילוב מרתון שש בש שלא היה מבייש את טובי אפסנאי צה"ל, וכמובן אוכל של סיני, כלומר טחינה ודגים.

אחרי חמישה ימים בהם אף אחד לא הודח, חזרתי לארץ רגוע עם חיוך ענק וגוף בריא יותר, מינימום נועם טור.

עלות הסדנא -750  ₪ (כולל לינה)
לפרטים נוספים [email protected] וגם  [email protected] ובפייסבוק כמובן