18 בדצמבר, 2016
לו רק היית קצת יותר חברה שלנו
צפיה בסרט על נדיה קומנץ' גרמה לנו לחשוב על מחיר ההצלחה (שלה, וגם שלנו - התיאורטי), וגם על כמה היינו רוצים קצת מכל זה
אז מה נגיד.
ראשון הגיע מוקדם מהצפוי.
בחמישי חשבנו שחיים שלמים של סופ"ש לפנינו.
תכננו להחליף קיץ בחורף. או שכבר להיפך?
תכננו להחליף צמחים באדניות.
לגמור לקרוא את הספר שהתחלנו בעשור הקודם.
לנוח.
בסופו של דבר הספקנו בעיקר לאכול.
הסרט "נדיה קומנץ', המתעמלת האגדית".
הילדה הזאת והסיפור שלה, על הרקע של רומניה הקומוניסטית בשנות ה-70, הם הדרך היחידה להתחיל את השבוע. היחידה.
תהיו נדיה. בחלומות הלילה.
