Leonard cohen – "Going Home" / old ideas, 2012

I love to speak with Leonard
He’s a sportsman and a shepherd
He’s a lazy bastard
Living in a suit

But he does say what I tell him
Even though it isn’t welcome
He will never have the freedom
To refuse

הדבר שאני הכי אוהבת בחיים המשוגעים האלו שלנו, הוא שהכל אפשרי. בדיוק כשנדמה לי שהכל מסודר פחות או יותר במקום, באה רוח שובבה ומערבבת לי את היוצרות. אפשר לקרוא לזה בלגן, אפשר לקרוא לזה תקווה: אבל כך או כך, התזזיתיות של כח החיים עצמם ממשיכה לאתגר אותנו. קחו למשל את ליאונרד כהן. הזמר הנודד, איש הבלדות, המשורר האהוב והנערץ בחליפה הנצחית.  באלפיים וארבע הוא הוציא אלבום לא ממש מזהיר, ולאט לאט פרש לגמלאות כמו שאנשים יוצאי דופן עושים: במקרה הזה, למנזר בודהיסטי בקליפורניה. אבל אז, כפי שסופר רבות, מישהו או מישהי הסתלקו עם כל כספו והשאירו אותו מאסטר אהוב ועני מאוד. באמצע שנות השבעים לחייו, מחוסר ברירה, יצא הטרובדור המודרני שלנו לסיבוב הופעות. במשך כמה שנים הוא סב את העולם ושר לשני מליון אנשים. קראתם נכון, שני מליון אנשים. 'כבר שכחתי שאני זמר', הוא סיפר השבוע בלונדון. המפגש עם כל כך הרבה אהבה מכל כך הרבה אנשים החזיר את כהן גם לאולפן. שירים הוא לא הפסיק לכתוב אף פעם. 'לשוק נראה שהחנות סגורה,' הוא הסביר, 'אבל בסדנא לא מפסיקים אף פעם לייצר'. התוצאה היא הדבר הנדיר הזה שלא חשבתי שאשמע כדוגמתו יותר: אלבום חדש של לאונרד כהן. לא אלבום הופעה, לא אוסף להיטים או שירים נשכחים, אלא הדבר האמיתי – שירים חדשים של אחד מהאייקונים הכי גדולים של המוסיקה המודרנית.

אני אפסיק מיד למתוח אתכם ואתכן ואומר מיד, באופן חד משמעי וברור, שהאלבום הזה מקסים ברמות הגבוהות ביותר. הוא כל מה שאנחנו אוהבים אצל כהן: קול נמוך שחציו נייר זכוכית וחציו ליטוף, תזמור עדין עם קולות רקע נשיים, מנגינות קטנות וחכמות, אבל בעיקר מילים שהן שירה צרופה, כמו הציטוט שקראתם למעלה מהשיר הפותח את האלבום, Going Home (האזינו כאן למטה), שמילותיו מושלמות כל כך עד כי הניו יורקר פרסם אותם במלואן במדור השירה.

המאסטר שלנו לא רק מתבדח על חשבון עצמו, הוא גם מתאר לאשורו את מערכת היחסים שלו עם המוזה שלו, או האלוהים, שמכתיבים לו שירתו, לפעמים נגד רצונו. הרעיונות הישנים, או הזקנים, שכהן מרמז להם בשם האלבום השנון, הם אכן אותם רעיונות שהוא עוסק בהם תמיד: אהבה, חרטה ומוות, אבל השירים הם בו זמנית קלאסיים וטריים. אני לא הראשונה שאומרת את זה, אבל מתחשק לי לנשק את מי שגנבו לכהן את כל המליונים והחזירו אותו לעולם  מעריציו עם פנינה כזאת. כל כך הרבה עומק ויופי וחמלה מקופלים בכל נואנס קטן של האלבום הזה, ואצלי לפחות הוא מתנגן בלופ כבר שבוע ימים.

אני יכולה להמשיך ולהתפעם אבל אני חושבת שאתם מבינים כבר את עיקר הדברים. מדובר באלבום הגדול באמת הראשון של השנה, משהו שלא כדאי להחמיץ בשום פנים ואופן.

האלבום Old Ideas של לאונרד כהן – החל מ-60 ש"ח

[youtube 9sA66l0j8do]