סרט הפרסומת היצירתי ביותר שראינו אי פעם שודר בטלוויזיה בארה"ב ועלות הפקתו, בהערכה גסה, לא עלתה על עשרה דולרים: על המסך הופיעו פניו של גבר שחום עור, קשוח למראה, ולצד התמונה רצה רשימה מקפיאת דם, משהו בנוסח "חמישה מעשי רצח. ארבעה מקרי שוד אלים. שבעה מאסרי עולם. בריחה נועזת אחת. אונס קבוצתי" וכך הלאה. אחרי שלושים שניות, כשכל מה שרצינו היה שיספרו לנו כבר מה עלה בגורלה של המפלצת האנושית שמולנו, הודיע הטקסט כי הפושע "נתפס, נורה ונעצר בפעולה משטרתית הירואית, על ידי קצין המשטרה ג'יימס ג'ונס… הנראה כאן בתמונה". התשדיר הוגש בחסות הליגה למניעת גזענות, או גוף בעל שם דומה, ואנחנו קיבלנו שיעור כפול בדעות קדומות ובפרסום יצירתי בשני שקל.

נעם מנלה, פרסומאי ותיק ומנוסה, מנסה לפענח את מהות הקוד היצירתי בספרו החדש והמהודר, שנקרא – איך לא – "הקוד היצירתי". מנלה מבקש לבדוק, באמצעות דוגמאות מבריקות, משעשעות, מלאות השראה ובעיקר יצירתיות להפליא, האם הקריאטיביות היא מתת אלוה שניתנת ליחידי סגולה, או מיומנות נרכשת. הדפדוף בספר (וסחתיין גדול על ההשקעה, ההקפדה והפורמט המכובד) הסב לנו כמה שעות מרתקות ומעוררות קנאה, שבסופן נאלצנו להודות – שוב – שהיצירות הגאוניות ביותר מקורן במכנה משותף רחב, ביכולת להפתיע, בהומור ובפשטות, ולאו דווקא בהפקות יוקרה עם להקות סטטיסטים ענקיות שמנסות לחפות על קשיים במחלקת הקריאטיב. וזה, בקיצור נמרץ, כל הבריף כולו.

"הקוד היצירתי" מאת נעם מנלה (עורכת: רינת פרימו, עיצוב: רועי ואפרת דוידסון, הוצאת ידיעות ספרים) – 128 ש"ח 
להשיג בכל חנויות הספרים, www.manella.co.il