עד לפני שנתיים בערך, אפרת ליכטנשטט הייתה מעצבת שמלות כלה מבוקשת. השמלות המשגעות והצנועות שלה – וביניהן שמלת החתונה שלנו! (לא העלינו כלום לפייס, תירגעו) – היו הכל, מלבד קלישאת שמלות הקצפת הפומפוזיות שעולות בדמיון לשמע הצירוף "שמלת כלה". ולמרות הכל, היצירתיות שבה החליטה לפנות למקום אחר: היא חיה בירושלים של זהב, ועוסקת דווקא בדובדבן שעל הקצפת – ולא, אין לזה כל קשר לשמלות כלה. בלוג האוכל המצולם שלה "אז מה את עושה כל היום?" (מתים על השם!) יגרום אפילו לאדישים מביניכם לחוות התקף רעב חריף במיוחד, כולל רעידות בכל הגוף.

ליכטנשטט מצלמת ומשלבת הגיגים, לפעמים מתכונים, ומקפידה על תדירות פוסטים נמוכה מדי (לטעמנו), ששומרת על מפלס הרעב של הקוראים במצב 'היכון' תמידי. הפוסט האחרון שלה, שתיעד סיור בשוק משולב בזיכרונות ילדות, הרג אותנו מרוב יופי ומתיקות וישראליות ונוסטלגיה פרטית משלנו, והפוסט שבו היא מסבירה (בסבלנות רבה) איך להכין קטשופ ביתי, גרם לנו לרצות להיות בני אדם טובים יותר (כלומר, כאלה שלא מאביסים את ילדיהם בחומרים משמרים. בגלגול הבא). טו מייק אה לונג סטורי שורט, נגיד רק שהיינו מתים להתקשר שוב עם האישה היצירתית והמקסימה הזאת, ולצאת איתה לדייט על כוס קפה, העלאת זכרונות מסדרת המדידות שעשינו אצלה בזמנו (שעלו בהיקף מפעם לפעם), ונשנוש ניחוחי ופריך שהרגע יצא מהתנור – נגיד, במטבח הפרטי שלה. כאלה אנחנו, טיפוסים ביתיים.

הבלוג "אז מה את עושה כל היום?" של אפרת ליכטנשטט

את מוכרת לי מפעם. מתוך פוסט הביקור בשוק (צילום: אפרת ליכטנשטט)

בקרוב תונח על צ'יפס. הקטשופ הביתי של "אז מה את עושה כל היום?" (צילום: אפרת ליכטנשטט)

נמר עם ביצים. מתוך "אז מה את עושה כל היום?" (צילום: אפרת ליכטנשטט)

[PSGallery=8uc5w7qv42]