בתור מתבגרים, לא היה רגע שבו הרדיו-טייפ שלנו לא היה פתוח עם קסטת 90 דקות וכפתור 'הקלט' בהיכון, למקרה שהשדרן יחליט לשים את She's like the wind או Take my breath away. בכל פעם שהתמלא לנו עוד מיקס-טייפ, היינו רושמים על העטיפה המצורפת (במיליון טעויות איות) את שמות השירים, האמנים ואף ממספרים עם תאריך. ואם חשבנו שזאת השקעה – אחרי שפגשנו בערן רובינפלד, הבנו עד כמה אפשר לקחת את זה קדימה.

רובינפלד, כיום העורך הגרפי של מוסף "הארץ", ומעצב ראשי של מגזין "טיים-אאוט" ועיתונים נוספים בעבר, נהג בתור נער לא סתם להכין לעצמו אוספים, אלא אף הגדיל לעשות ועיצב להם עטיפות מקוריות ומרהיבות להנאתו. במהלך השנים וכשהקסטות הפכו לדיסקים, שדרג ערן את התחביב לרמת אמנות, הקים לייבל הקלטות פיקטיבי בשם Hand Practice Records (או בקיצור HPR) ש"מפיק" עטיפות בלבד לאוספי ג'אז, רוק'נרול, פופ, מוזיקה צרפתית, ישראלית ובעצם כל מה שערן הכי אוהב לשמוע. לכבוד הצגתן של העטיפות בתערוכות (שם אגב נמכרו עד האחרונה שבהן), עבר ערן בשלב מסויים לעיצוב כרזות מוזיקליות המקדמות את האוספים שיצר, ובחר באסתטיקה הנוסטלגית של שנות ה-50, כולל הפונטים, הצבעים, הלוגואים, השמות הסטנדרטיים של תקליטי העבר, ובעיקר בנערות הפינ-אפ האמריקאיות והמפתות כמוטיב ראשי. בהשפעת אמנים כמו ג'ף קונס, דיוויד לה שאפל ותרבות יפנית, מסביר ערן כי בעיצוביו הוא דואג תמיד לשלב בין גבוה לנמוך, כמו למשל בין אמנות הג'אז – הנחשבת כהישג התרבותי הגדול של אמריקה – לבין צבעוניות צעקנית והעמדה פרובוקטיבית; ובכך לייצר רמיזה אירונית על הדרך בה אנחנו משווקים וצורכים תרבות. 

הציצו בחנותו Pop Fiction או בדף הפייסבוק, בחרו למשרד עבודה ססגונית ומאירת עיניים (כולל רעיונות לפלייליסט חדש), ונראה אתכם מוצאים בסופשבוע את קלטת המזמוזים ההיא שהכנתם. יאללה, Careless whisper בפול ווליום!

כרזות אוספי ג'אז פיקטיביים – 680 ש"ח (או 480 ש"ח בגודל מוקטן), כל פוסטר לקוח ממהדורה מוגבלת (עד 15 עותקים בלבד) וחתום בידי האמן.
להשיג בחנות של ערן רובינפלד. לפרטים ועבודות נוספות – היכנסו לעמוד הפייסבוק, או טל': 052-8339337, [email protected]

בין אמנות גבוהה לנמוכה. הכרזות המוזיקליות של ערן רובינפלד

קייטי פרי, לפנייך. מתוך Pop Fiction