"מחול העקרבים" ספרה החדש של שפרה הורן, מן הסופרות האהובות עלי, אינו הזמנה לריקוד, אלא לטיול מרתק בשכונת קטמון הישנה בירושלים. מצד אחד, זה טיול מענג וקסום, מצד שני, טיול מפותל, חובט ומטלטל של נוף ושל הוויה אנושית, המסופר מפיו של אוריון הרמן – "היתום הראשון שנולד בסדרת תינוקות מלחמת ששת הימים". שתי נשים פליטות שואה מגדלות אותו בבית נטוש שהיה פעם מוסך.

האשה האחת היא אביבה, אמו הביולוגית, מורה לטבע במקצועה. האשה השנייה היא יוהאנה מילדת במקצועה בבית חולים משגב לדך, שזכתה ליילד את האב שנפל ואת הבן אוריון, שנולד בחודש השישי וחסרו לו שלושה חודשים של רחם ושל בשלות. "יוהאנה גידלה את אבא שלך ועכשיו היא מגדלת אותך." תפיסות עולם שונות לשתי מהגרות אלה. "ידעתי שהיא אוהבת אותי  בשקט, ממש כשם שאמא שלי אהבה אותי בקול רם" (עמ' 68). ובבית הזה עוד דמות שקשה להתעלם ממנה – שׂרה התוכי שיודע יותר מדי, שדיבר ערבית וידע לצטט את הקוראן. גם לתוכי הזה יש זיכרונות משלו.

זיכרונות כואבים שרק חלקם ניתנים לקילוף גרו בבית הזה שברחוב כ"ט בנובמבר. שפרה הורן מנסה לשחזר את כאב הזיכרון ואת עוצמתו. אפילו את כאבם של הספרים שנדונו לשריפה ובכלל זה ספריו של אריך קסטנר. והיא עושה זאת במוסיקה מיוחדת, בשפה עשירה, קולחת וחושנית מאד. הספר הזה שמדגדג את חושיו של הקורא, נע בין מעגל הזיכרון למעגל השכחה. יוהאנה משמרת לילד את תלתליו מן התספורת הראשונה, ואת שיני החלב שומרת בצנצנת. ועוד דברים שמורים פה בצנצנות, שהכילו פעם מתיקות של ריבה. ואחרי הצנצנות באות הקופסאות והחבילות הצרורות. והתעודות והמסמכים והדברים נפרשים לפני אוריון ולפני הקורא.

בסיום הקריאה לא יכולתי שלא לצלצל להודות לחברתי הסופרת דורית אורגד, ששלחה לי את הספר כמתנה יום הולדת: "ידעתי שתתמוגגי! ידעתי שהספר יקח אותך למקום אחר". אם זה קרה לי, ודאי יקרה גם לכם.

הספר "מחול העקרבים" שפרה הורן (הוצאת כנרת זמורה ביתן, 327 עמ') – 92 ש"ח