מיד כשהתיישבתי לכתוב על שוק הדגים בזאגרב נתקלתי בדילמה שקשורה בבחירת המילים. כי כשכותבים על שוק מיד קולחות להן הקלישאות ונשטפות בזרם מילים לח ומעצבן כמו 'ססגוני' 'צבעוני' ואיך לא – 'אותנטי'. אבל נתחיל כמו שמקובל בהתחלה. נקלעתי לשוק הדגים ממש במקרה כמו שנקלעתי לזאגרב עצמה. ההחלטה היתה לעשות 'ויש' מהיר של שעה בשוק המקומי.

תוך שאני דולקת אחר הזמן שהוקצב לי, נעה במוטרפות בין דוכני גבינה משבשי דעת לדוכני בשר מזילי ריר זיהיתי מעוז צר וקטן שמשמש את זקני העיר לשתיית אלכוהול לצד אכילת דגים מעושנים על לחם. לא היה צריך להעמיק בתחקיר כדי לגלות שממש ליד רוחש לו שוק דגים, בהחלט ססגוני (!) ובהחלט אותנטי (!) כזה ששווה להישאר בשבילו בעיר. שוק הדגים המקורה מתבסס על תנובה יומיומית של דייגי האזור ואפשר לראות בו סנפיר ליד קשקש, מיני ומיני יצורי ים טריים מעוררי חשק ודמיון.

נכון, הקרואטית שלי באותו היום לא קלחה ולכן לא בטוח שזיהיתי חלק משפע הדגים העצום על הדוכנים אבל נראה שהצלחתי להבין שאפשר להשיג שם את הכל. כלומר כל מה שחי בים האדריאטי, שזה לא מעט.  משרימפסון ועד כריש, מאחרונת הצדפות דרך פאר הסרטנים, מתמנון רב זרועי ועד טונה מגרה וכל אלה במחירים מגוחכים שרק מגבירים את התיאבון. אז מה א-ת-ם הייתם עושים? נכון. זורקים את הדרכון, מוותרים על התואר תייר מזדמן ודוהרים להכין סעודת דגים מלכותית שתעשה אתכם תושבי המקום ליום אחד.

שוק הדגים בזאגרב –  רחוב DALAC 3 ליד כיכר Bana josipa jelacica