לאנשים תמיד יש שאלות לבת הזוג שלי, שהיא שפית: בקופת חולים שואלים אותה איך עושים שהעוף יהיה פריך, בשדה התעופה מישהי רוצה לדעת על אורז, במונית בחמש בבוקר, אחרי בילוי, לנהג יש שאלות על ירקות. יש לה המון סבלנות לכולם, היא מסבירה מאוד יפה בדיוק איך המתכון יצליח. אני מנסה ללמוד ממנה, אבל מודה שלא תמיד יש לי כח: הרבה מאוד אנשים מעל גיל שלושים, שפעם היו יוצאים לבלות, נורא רוצים להשאר מעודכנים, ושואלים אותי מה לשמוע. "את די ג'יי, לא?" יאמר לי מישהו ברחוב, "אז מה הולך עכשיו?", או "אני כבר זקנה", מתוודה אמא אחת שמחכה איתי להסעת בית הספר, "אבל פעם יצאנו המון. תביאי לי משהו לשמוע, בשביל הספונג'ה".

אני לא נכנסת בכלל לעניין ה'זיקנה' (רוב הדיג'ייאים המצליחים בעולם בני ארבעים, או קרוב לזה, חלקם הרבה יותר מזה), אבל בקשר להמלצות, אני מאוד משתדלת. אז הנה, לטובת כולם וכולן, קבלו אוסף חדש שהוא בדיוק מה שאתם מחפשים: מיטב המוסיקה שמנגנים עכשיו באיביזה, ערוכה יפה, עם כבוד ואהבה. הכינו אותו פיט טונג, שהוא ה-יואב קוטנר של מוסיקת המועדונים באנגליה, ובוקה שייד, שהם צמד ברלינאי שמתקלט ויוצר מוסיקה אלקטרונית מרטיטה ושווה. יש כאן שני מיקסים, כל אחד של שעה ומשהו. אני ממש לא הולכת להפריע לכם עם שמות ז'אנרים, אבל בגדול יש כאן כמה סוגים של האוס מהצד היותר עמוק ורגוע שלו. יש הרבה שירה, מלודיות יפות, מקצבים מחרמנים, סאונדים מפתיעים. אין קרחנה. יש נשמה וכיף. יש איזון מאוד יפה בין קומוניקטיביות ואיכות: הטרקים לא מאתגרים מדי, אבל עשויים היטב. המיקס של טונג כייפי ונעים,ומתאים יותר, לטעמי, למכונית ולספונג'ה, וזה של בוקה שייד עמוק וסוחף יותר, ויהיה מעולה לחדר המיטות, במיוחד אחרי דרינק טוב, או כאלה דברים שאתם אף פעם לא 'זקנים' מדי בשבילם. תהנו.

האלבום All Gone / Pete  Tong, Booka Shade – החל מ-9.29 פאונד (דרך אמאזון)