טוב, זה לא ניוז שכולנו מתעסקים כל הזמן באוכל. החל מזו ששואלת על הבוקר במשרד "מה מזמינים צהריים היום?" ועד ההוא שמקליט כסדרה את "עושים סופר עם גיל חובב". אבל יש מי שיודעת לקחת את הנושא הכי רותח על השולחן, ולהעלות אותו כמה דרגות מעל, לרמת אמנות, תרתי משמע.
 
קרן בר גיל, שלמדה משפטים באוניברסיטת תל אביב, והיסטוריה של האמנות ב–Courtauld Institute of Art לונדון, היא אוצרת ויועצת לרכישת אמנות, יזמה את פרס קשת לאמנות עכשווית וגרה בבית שמתפקד כגלריה פעילה. אולם במקביל ולאורך כל השנים, אוכל היה תמיד ברקע. סב-סבה המציא את הבייגל בקרקוב לפני 5 דורות (תודה לך על זה!), ועל שמו נקרא גם שם משפחתה במקור – בייגל (שעוּברת בהמשך לבר-גיל). ברבות השנים משפחתה אף הקימה את חברת "בייגל-בייגל", ובן-זוגה הוא יזם אוכל ומבעלי מסעדות בארץ ובלונדון. לפני כמעט 4 שנים, החלו השורשים לכוון אותה לעקוב אחר עבודות אמנות בנושא אוכל (כמו הפרויקט של איתמר גלבוע שפיסל בגבס כל דבר שאכל במשך שנה); במקביל לאנשי-מטבח ושפים שכל ביס אצלם הוא פּיס (למשל השוקולטיירית ננסי פומגרין ומיצבי הפרלינים המטריפים שלה). כך החל להתבשל בראשה על אש קטנה מיזם שייחבר בין העולמות ויציג מנות שהן וורק אוף ארט. ולהיפך.
 
לאחר גיוס מגה-מוצלח (ליידי, שברת את הדסטארט) הוציאה עצמאית בחודש שעבר ספר אלבום ייחודי בשם "מדיה מעורבת", המאגד 25 שפים בולטים (כמו ניר צוק, ננה שרייר, יובל ג'וב הרגיל, שי-לי ליפא, רותם ליברזון ועוד) שהתבקשו להציג מנה בהשראת אמן אהוב, יצירת אמנות, זרם או תנועה; פלוס 25 אמנים (אוהד מטלון, תמר קרוון, קרן שפילשר ואחרים), שיצרו עבודות שעוסקות באוכל מכל פרשנות, גוון ומרקם. בהתאם לשם הספר (שמשמעו טכניקה באמנות המציינת שילוב בין חומרים) כל 50 העבודות אכן מערבות בין העולמות, עד שקשה להבחין מה פה לתלייה על הקיר ומה לאכילה מעל הכיור.
 
וכמו בכל ספר אוכל, לצד כל מנה ויצירה גם פה תמצאו מתכונים המפרטים את המרכיבים (צבעי שמן, גבס, חימר, דברים שיש בכל מזווה), זמן ההכנה (בין שעה לשנתיים), ואופן ההכנה, היצירה או ההשראה. כמעט כולן אגב הורכבו במטבח של קרן, צולמו, ואז נזללו בהתאם לקו המוסרי שהיא דוגלת בו – אפס בזבוז וללא שימוש במרכיבים מן החי.
 
והתוצאה? ספר-אוכל/אמנות בלתי רגיל, מגרה, יצירתי ומפתיע, שכל חבר במשפחה שלנו רק מחכה לתורו כדי להתעמק, לנחש אם ה-"פסטה מקרמה" הולכת עם רוטב אדום או ירוק, ובעיקר לדבר על הקו הדק שבין שף לאמן, או בין מטבח לסטודיו. בתאבון עיניים.
 
הספר "מדיה מעורבת" מאת קרן בר-גיל (118 עמ') – עכשיו בהנחה לכבוד ההשקה
להשיג בחנויות הספרים העצמאיות "המגדלור", "סיפור פשוט", או ישירות מקרן במייל [email protected], פרטים נוספים באינסטגרם או בפייסבוק

זוללים אמנות. מימין: "סלט פולוק" של אורלי פלאי ברונשטיין; כריכות הספר

לאכול את הסטודיו. "מרנג בלה בלה בלה" של סיון שטרנבך, "מדיה מעורבת"

הכל יאמי. מימין:"פלטת נקניקים", עפרה איל; "מרק דובדבנים ופרידה קאלו", ננה שרייר

יפה לאכול את זה. "הביצים של זונדר", אלכסנדר לחניש (זונדר), מתוך "מדיה מעורבת"

רוצים על הקיר, או בבטן. מימין: "ממולאי נשאט" של רותם ליברזון; מיצב של ננסי פומגרין

הי, מי רייר על הספר? "קרמבו KUSAMA", ענר צלאל, "מדיה מעורבת"