היה פעם אדם, שהחתימה שלו הייתה שווה הון תועפות, ובהינף יד יכול היה לשנות תוצאות של בחירות. זהו אל קפונה – מראשי הפשע המאורגן בארה"ב. האיש הזה היה לגיבור בחייו עוד לפני  שהאמנות הנציחה אותו בסרטים, סדרות וספרים.

הסופרת ג'יניפר צ'ולדנקו, בספרה "איש המאפיה אל קפונה מכבס לי את החולצות" – לא התכוונה להמשיך ולהנציח את אל קפונה (את זה הוא ידע לעשות היטב בעצמו, כמו פילוסוף וכמו אמן דגול הצליח להעמיד תלמידים ובני תלמידים). היא רק סיפרה סיפור רגיש על משפחה המתגוררת במתחם הכלא בו נכלא אל קפונה. משפחה עם שני ילדים. מוּס פלנגן, ילד רגיל, ואחותו האוטיסטית, נטלי.

לב לבו של הסיפור היא מערכת היחסים בין האח והאחות. עד כמה הוא מבין אותה ועד כמה היא מבינה אותו, ובעיקר – עד כמה הלחצים החברתיים מובילים ומכתיבים את התנהגותו ואת מעשיו של מוס. העלילה קולחת ונעה במעגלים שונים: האישי, המשפחתי והחברתי, כשברקע יש תמיד דמות אחת נוכחת-נפקדת, דמותו הכריזמטית והמסתורית של האסיר המפורסם. האם דווקא ממנו תבוא הישועה? האם הוא יצליח במה שאחרים נכשלו ויעזור למשפחה ולנטלי?

הספר שכתוב בגוף ראשון הוא סיפורו של הילד, אבל גם סיפורה של משפחה שלמה, וסיפורה של חבורת ילדים שובבה החיה במתחם סגור והוגה ללא הרף מעשי קונדס, שחלקם מאיימים. הסיפור מלא הומור ואווירה, מלא אהבה ומלא חמלה. גלריה של דמויות טובות ורעות, קשוחות ורכות. וכל אלה נשזרים למשהו מקסים. זהו מסוג הספרים שתמיד כיף לחזור אליו ולקרוא שוב ושוב.

הספר "איש המאפיה אל קפונה מכבס לי את החולצות" מאת ג'יניפר צ'ולדנקו (תרגום מאנגלית: יעל ענבר, 238 עמ', הוצאת ספרית פועלים) – 70 ש"ח (או 39 ש"ח באתר ההוצאה)
להשיג בחנויות ואתרי הספרים ברחבי הארץ