כשהייתי ילדה, וזה היה מזמן, הסיעו את כל השכבה שלנו לתל אביב, לתיאטרון הבימה לצפות ב"עלי כינור" של שלום עליכם. המחזה נצרב לי בתודעה, וגם הבמה המסתובבת של "הבימה" שבתה את ליבי. כשצפיתי בהצגה החדשה "טופלה טוטוריטו" שהפיק תיאטרון אורנה פורת לילדים, לא יכולתי שלא להיזכר בחוויה בימתית שמביאה זמן אחר ומקום אחר.

המחזה המוסיקלי בהפקה החדשה לוקח אותנו לעיירה יהודית קטנה וקשת יום ומביא לצופים הצצה נדירה, מרגשת וקסומה של עולם שהיה ונעלם, ורק הספרות והאמנות יודעות לשמר אותו. זהו סיפורו של הילד קופלה המתקשה להגות  עיצורי חך (ג', ק') ובכך קופלה הופך לטופלה, קוקוריקו הופך לטוטוריטו, כיס הופך לתיס… כינור הופך לדינור… פגם זה מזמין לעג ואלימות. קופלה לומד בחדר אצל המלמד, ובאיזה שהוא שלב הוא חושק באולר ונאבק עם עצמו: לגנוב או לא לגנוב, וכשזה קורה הוא ממהר להיפטר מן הגניבה בדרך מיוחדת. ע"פ "האולר" סיפורו של שלום עליכם כתבה צביה הוברמן מחזה קסום על טופלה שחולם להצטרף לחבורת הכליזמרים ולנגן בכינור. אלא שהוריו מבהירים לו שגם בעיירה קטנה יש הבדלי מעמדות, ומזהירים אותו לא להתקרב לנגנים העניים חסרי הבית האלה. הצד המוסיקלי מהותי במחזמר הזה, הצופה מתמוגג את הצלילים ויודע מהו כוחה של המוסיקה לנפש. גיל צרנוביץ כתב שירים מקוריים השזורים בעלילה ומוסיפים קסם. ואילו הבמאי משה קפטן, שאוהב את המחזמר לגווניו השונים וביים מספר לא קטן של מחזות זמר, הקפיד על קצב ודאג שלא יהיה רגע דל לאורך ההצגה בעזרת 9 שחקנים מוכשרים הוציא מחזה מרגש, מלא אוירה עם ניחוח אחר של עיירה יהודית, שיש בו הרבה קטעי הזדהות, קטעי חלום והומור. והתוצאה – מחזמר נפלא!

"טופלה טוטוריטו" – מחזה מוסיקלי ע"פ שלום עליכם (מחזה: צביה הוברמן שירים מקוריים: גיל צרנוביץ בימוי: משה קפטן) – משך כשעה, לגילאי 6-12, בהפקת תיאטרון אורנה פורת.
לכרטיסים – עברו לאתר