לכבוד סיום השנה הנוצרית, ובהנחה שסוף העולם לא התרחש וכולנו עדיין כאן, אני רוצה ספר לכם על האלבום הכי טוב שלא כתבתי עליו השנה. כפי שאני אומרת די הרבה, אני מאוד משתדלת לא להסחף אחרי טרנדים והייפ. זאת אומרת, שאני לא מתאהבת בקלות בכל להקה או זמרת שהתעשייה העולמית מפתה אותי להתאהב בהם. אתם מכירים בדיוק את ההרגשה, ולא חשוב באיזה תחום אתם עוסקים: חומרי בניה, גישה שיווקית, זן של פרי הדר, אסכולה ספרותית: פתאום לכולם יש דרך אחת  ונהדרת ואין אחרת.

האתגר הגדול שלי הוא לזהות מתי הטרנד פשוט צודק, ובמקרה הזה, צריך פשוט לפתוח את הלב ולקבל אותו. ולפיכך, קבלו את זוכי פרס המרקורי היוקרתי, ילדי הפלא החדשים של אנגליה, אלט-ג'יי. עכשיו לפני שאני מהללת את הדיסק המקסים והאחר הזה, אני רוצה להשוויץ טיפה. עוד לפני שהאלבום יצא במאי, נתקלתי ברימיקס לאחד השירים של הרביעיה הבריטית. מהשמיעה הראשונה היה לי ברור ש- Tessellate שלהם הוא שיר יוצא דופן, ומיד רציתי לדעת למי שייך הקול המיוחד ששר על סידור ריבועים (בוודאי אחד הנושאים הכי משונים לשיר רוק אי פעם).

כשיצא האלבום, עלצתי לגלות שהשיר הנהדר על הריבועים לא לבד, והדיסק כולו מלא בעדינות, חדשנות ויופי. איך שהוא לא יצא לי לספר לכם עליו, אבל לכבוד סיום השנה וכמקובל בעולם התקשורת, הרשתי לעצמי לעשות מיני סיכום ולומר בשמחה, כנראה שזה אלבום השנה שלי, או לפחות הזוכה בתואר "האור בקצה המנהרה" של 2012, מכיוון שאין לי ספק שזאת פריצתה של להקה סופר חשובה ומשפיעה. אבל עיתונאות מכובדת בצד, פשוט הקשיבו לאלבום המתוק הזה. ככה נשמעת המוסיקה של עכשיו, כשהיא במיטבה. אי אפשר להגדיר את הז'אנר: זה אלקטרוני, זה אקוסטי, יש כאן שירים מסורתיים אבל סאונדים חדשים, ובעיקר קול אחר, שונה. שנה טובה לכולכם וכולכן. אני מקוה שסנטה יביא לי עוד הרבה אלבומים כאלה בשנה הבאה, שהרי היתי ילדה טובה באמת.

האלבום An Awesome Wave של Alt-j – החל מ-60 ש"ח

[youtube Qg6BwvDcANg]