23 באוקטובר, 2012

בין הרים ובין סלעים

אורי בנדורי נסע לטיול ג'יפים בקירגיסטאן וחזר כדי לספר איך משחקים רוגבי עם עזים, איפה ישנים בשלג ואיך נראית המדינה שהביאה לנו את אנה ארונוב

נסענו לטיול גיפים בקירגיסטאן. זה גובל בסין ובעוד מדינות-סטאן דומות, משהו כמו גירסה מרוככת של מונגוליה. רוב התושבים הם קירגיזים, זאת אומרת שהם נראים לנו מונגולים, והמיעוט הוא רוסים שהגיעו כשברית המועצות ניהלה את הענינים. הם גם בהתאם מוסלמים ונוצרים כך שהפסיפס האנושי מעניין ביותר (הם גם עם יפה).

הארץ לא פחות ממדהימה, הרים ענקיים ומושלגים, אגמים כחולים, ערבות דשא ומים שזורמים בכל מקום. זו ארץ רועים ביסודה, ובכל מקום יש עדרי סוסים, עיזים ויאקים (סוג של פרה, די מכוערת). היא גם די ריקה, ומכיון שהיא לא קלה לטיול גם אין עדרי תיירים. נסענו בהרים בדרכי עפר נוחות למדי, ישנו באוהלים וביורטות (הבית של הנוודים המקומיים, מין מבנה עגול מאורות), היה קר ואפילו ירד שלג. ראינו את הספורט הלאומי שלהם שזה כמו רוגבי רק שרוכבים על סוסים והכדור היא עז מתה (כן, המטרה היא לשים אותה בשער).  עברנו לסיום מעבר הרים מושלג ודי מפחיד, וירדנו לאגם הלאומי איזיק-קול, שהוא באמת מקום יפה (וישנו לילה אחד בבית הבראה למאפיונרים רוסים, או לפחות ככה זה הרגיש).

זה די יקר, אבל שווה ביותר, ואם תסעו, שבירו (שהיה המדריך המצוין שלנו) יספר לכם על 7 היתדות של התרבות הקירגיזית (רמז: זה לא כולל את אנה ארונוב).

למחירים ופרטים נוספים – Tripology

[PSGallery=chr3k4x0ll]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד באופנה