ישן מפני חדש?

לקח לי זמן להחליט בקשר לספר הנחמד הזה, בגלל הסוף שלו. לאיתי היה ארנב צעצוע ישן, קצת בלוי, שאוזנו האחת נקרעה ואיננה, ויום אחד אבד הארנב ואיתי התאבל עליו מרה. כעבור חודשים רבים הוא נתקל בילדה שמוכרת את צעצועיה המשומשים, וביניהם גם הארנב האבוד שלו, שכעת כבר נתפרה לו אוזן חדשה, והוא מתלבט: האם יקנה ממנה את הארנב שלו – או רובוט נחמד שהוא חושק בו? הוא בוחר ברובוט, אבל בעמוד האחרון הוא מתחרט, חוזר לילדה ומחליף את הרובוט בארנב. "הוא שלי," אומר איתי, "אפילו שיש לו שתי אוזניים." והם הולכים הביתה.

ולמה התלבטתי? כי לא הייתי בטוחה בסבטקסט של הספר. האם איתי בחר נכון? האם הקורא אמור להבין שמוטב להעדיף את הישן, המוכר והאהוב, ששייך לעבר וכבר השלמת עם אובדנו, על פני משהו חדש ומאתגר ו"עתידני" (רובוט)? ואז הבנתי שהספר בעצם מעורר את הקורא הצעיר למחשבה ואומר לו פשוט להקשיב ללב שלו. יש ילדים שמתאים להם לבחור כמו איתי, ואחרים שלא יסכימו עם הבחירה שלו. וזה בסדר גמור. אדרבא, זה אפילו מצוין: כי מצד אחד יש כאן כאב ואובדן עם סוף טוב ומנחם, כמו שספר ילדים אמיתי צריך להציע, ומצד שני טריגר לשאלות רגשיות ושכליות שהקורא מוזמן לפתור בעצמו, וזה די נדיר בספרי ילדים לגיל הרך. הציורים חמודים ומלאי הבעה. לבני 3-5.

הספר "לאיתי יש ארנב" – מאת נירה הראל (איירה: רונה מור, הוצאת זברה, 24 עמ', מנוקד) – 64 ש"ח, או 51 ש"ח (כולל משלוח) בחנות הספרים של דני.

למה כובע

הכי חורף 2012. "כובע מקסים, כובע עם פסים" - אמי רובינגר

כל השבחים שכתבתי אשתקד על ספריו המחורזים לפעוטות של אמי רובינגר יפים גם לספרו החדש, מלה במלה. הפעם הגימיק הוא צורות שונות של כובעים, שיצורים שונים ומצחיקים חובשים לראשם ומודיעים זה לזה: "הכובע שלי רחב/ הכובע שלי…/ לי יש כובע ארוך/ ולי יש כובע…". כמו ב"חתול גדול חתול קטן" המצוין שלו, גם כאן העניין הוא בעיקר הפכים. העשרה נהדרת לפעוטות שמתחילים לדבר.

הספר "כובע מקסים, כובע עם פסים", חרז וצייר: אמי רובינגר (הוצאת כתר, 28 עמ', מנוקד) – 68 ש"ח, 40 ש"ח בסימניה.