באיחור קל הגענו לתערוכה "ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד", של יוסי ברגר במוזיאון תל אביב. האמת היא שבכלל הגענו עם בת שלוש כדי לראות הצגה במוזיאון תל אביב ("בנצי" המצוינת מבית "התיאטרון שלנו", אם אתם ממש מתעקשים), אבל החלטנו להקדים ו'לחטוף' עשרים דקות בתערוכת הצילומים שסקרנה אותנו כבר מיום השקתה. חלפנו מול התצלומים בקצב של רבע דקה לעבודה, היה לנו קשה בכל פעם מחדש להיפרד מהפריימים העוצמתיים והמרגשים ובעיקר פנטזנו איך זה יהיה אם נרכוש את אחת העבודות ונתלה אותה אצלנו בסלון. כנראה שזה יהיה כיף גדול.

159 התצלומים שצולמו במקומות שונים בעולם מציגים מציאות מהפנטת, נקייה ואפילו סטרילית עם לא מעט קצוות שנעלמים לאט או נחתכים ברגע אל הלא נודע. למשל תצלום של מגדל בתל אביב שנראה כאילו הוא עף בשמיים, מגדל אייפל דחוס וקטוע בפריים לא נדיב, סולם בבייג'ין נראה כמו מסילת רכבת שנוסעת לשחקים ועוד אחרים. מדי פעם, לעיתים רחוקות, צצים פרצופים. הפן האנושי שלכבודו נוצרה כל התשתית הזו מקבל נתח צנוע יחסית, שמבזיק ונעלם.

ערב הזיכרון לשואה ולגבורה שכבר מתגנב מתחת לדלת מזמין הצצה נוספת בתערוכה שכוללת התייחסות לסיפורו של אביו של ברגר שבני משפחתו הראשונה נרצחו בזמן מלחמת העולם השנייה.

התערוכה "ויהי ערב ויהי בוקר, יום אחד" (אוצר אורח: פרנסיס מקי) – 20-42 ש"ח לאדם (מבצעים בכרטיסי האשראי, הנחות לתושבי תל אביב, חיילים במדים – כניסה ללא תשלום, ועוד). נעילה: 4.6
מוזיאון תל אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27, תל אביב, טל': 03-6077020

[PSGallery=5y1022p7sm0]